במה אנחנו מאמינים?

האקדמיה בישראל תקועה ומאבדת עם השנים את הרלוונטיות שלה. אנחנו לומדים בשיטות מיושנות הוראה מיושנות, לא נמדדים על עומק מחשבה, לא מקבלים מספיק כלים משמעותיים וכמובן שהקשר בין התואר לחיים שלאחריו הוא מקרי לחלוטין. בעצם אנחנו מעבירים את השנים הכי משמעותיות שלנו בסימון "וי" אחד ענק, ודוגמא ראשונה לכך היא לימודי האנגלית באקדמיה.

במדינת הסטארט-אפ ניישן, קשה להפחית בנחיצותה וחשיבותה של ידיעת השפה האנגלית לטובת שגשוגם של יחידים, ושל המשק כולו, כל שכן שבמחקר האקדמי ובענף ההיי-טק שמיומנויות אנגלית ברמה גבוהה הן קריטיות להשתלבות בהם. אולם ישראל נמצאת מתחת לממוצע הOECD- במיומנויות עובדים ומתאפיינת בפערים גבוהים במיוחד בין קבוצות אוכלוסייה שונות. אלו מגדילים את פערי השכר, אי השוויון ואת הסיכוי למוביליות חברתית של צעירים רבים בישראל.

למרות אלו, נושא האנגלית מוגדר כ"חוץ-אקדמי", אינו מתוקצב, ונמצא בשולי סדר היום של ההשכלה הגבוהה. אנחנו מאמינים שצריך לשנות מציאות זו ולדחוף לאקדמיה רלוונטית יותר, והמהלך הראשון בדרך לכך הוא רפורמה משמעותית בלימודי האנגלית.

מה עשינו עם זה עד היום?

כנציגי הסטודנטים והסטודנטיות במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), פעלנו לאורך השנים לקידום הרלוונטיות של האקדמיה למשל דרך הכנסת קורסים משלבי עשייה לקמפוסים. בהקשר לימודי האנגלית הובלנו קריאות חוזרות ונשנות בנושא, שהובילו לשינויים קטנים באקדמיה שלא צלחו ורק הדגישו לנו שנדרש פתרון שורשי.

מה אנחנו דורשים לעשות?

במאי 2018 הגישה ועדה בינלאומית, שמינתה המל"ג, מתווה לרפורמה מקיפה בתחום לאחר שנועצה עם כלל הגורמים הרלוונטיים ובהם הסטודנטים. אימוץ מתווה זה ישלב במהלך הלימודים את כלל מיומנויות השפה האנגלית, ויוריד את נטל התשלום הנוסף מהסטודנטים. בשלב זה נראה שאין בכוונת המל"ג להגשים רפורמה זו, ואנו תומכים באימוץ דוח הוועדה ויישומה של רפורמה רחבת היקף באופן מיידי. פתרונות חלקיים לא יעזרו, ואין לדחות רפורמה משמעותית זו לאור הדחיפות בשיפור כישורי הבוגרים מכלל פלחי האוכלוסייה ועל מנת לממש את עיקרון המוביליות של האקדמיה, ולאור הדחיפות בתוספת כוח אדם לתחומי המחקר ולמקצועות ההייטק, וחשיבותה של ידיעת השפה האנגלית עבור בינלאומיות, יזמות ועוד.